עדי סנדל, קלינאית תקשורת(M.A)

עדי סנדל, קלינאית תקשורת (M.A)

יום חמישי, 18 בפברואר 2016

לך תדע! פוסט על ידע עולם וידע כללי

למה מתכוונים כשאומרים, לילד יש ידע כללי רחב? 

הכוונה היא לכל מה שהילד לומד "מהאוויר", דברים שהוא לא לומד באופן מובנה בגן או בבית הספר. (זה כמובן כולל *גם* את מה שלומדים באופן מובנה, זה תחום מאוד רחב. לכן קוראים לו -  *כללי*!).
בכל מקרה, אנחנו מאוד רוצים שלילדים שלנו יהיה כזה, והרבה.



Image courtesy of stockimages at FreeDigitalPhotos.net



מה למשל נחשב ידע כללי?

-         לדעת באיזה יום / חודש / שנה אנו נמצאים (לפי גיל, כמובן).
-         לדעת מה עונת השנה שאנו נמצאים בה כרגע. ומה המאפיינים שלה.

-         לדעת לענות על שאלות לגבי העיר, הרחוב, המדינה בה אני גר. ובגיל קצת יותר גדול, איפה סבא וסבתא גרים, או חברים.

-         לדעת לענות על שאלות לגבי המשפחה שלי, הגיל שלי, שמות ההורים, האחים, המשפחה המורחבת.

-         לדעת כל מיני דברים, על כל מיני דברים (אוצר מילים רחב בחרתי פה...), אני מתכוונת - להכיר שמות של כל מיני חיות, של הצאצאים שלהן, של מקום המגורים שלהן, המזון. וגם- להכיר שמות של מאכלים שונים, ממה ואיך מייצרים אותם. וגם- להכיר ולהבין תהליכים שונים, כמו איך קובעים תור לרופא, או איך מגיעים למקומות שאנו לא מכירים (זוכרים שפעם היו מפות?! היום תשובה מתקבלת היא "וויז"...), או איך מכינים סלט, או איך ממחזרים בקבוקים. עם עדיפות ל- גם, ולא ל- או.


-         לדעת מה המקצועות של ההורים שלי, ואיפה הם עובדים. ואולי, גם, מה אני רוצה להיות? (אל תקחו דוגמא ממני בבקשה בקטע הזה. אנחנו צריכים לשאוף לעודד את הילד לעשות מה שהוא רוצה, מה שהוא טוב בו, ומה שגורם לו אושר. אני לעומת זאת מעודדת את הבנות לעשות מה שגורם לאמא שלהן אושר, וזה בעיקר דברים שכוללים את התואר "דוקטור". כך כל פעם שאפרוחית א' עונה תשובה שונה מ"רופאה", היא מקבלת תשובה של "יופי! אבל אולי גם רופאה?".
אני עובדת על לשנות את זה. 
לא באמת. ). 


אז איך מעשירים את הידע הכללי של הילדים?

הדבר החשוב ביותר הוא, כמובן, לחפור

Image courtesy of Supertrooper at FreeDigitalPhotos.net



אם אצלכם יש זמנים שקטים, נעימים, למשל- נסיעות בהן כל אחד מהרהר במחשבותיו, או ארוחת בוקר שקטה בה נותנים לאמא לשתות את הקפה שלה בשקט, הליכה רגלית לגינה בה מקשיבים לציוץ הציפורים- יופי לכם. אצלנו, נגיד, זה זמן לדיבורים. ממש הרבה דיבורים. (אבל אין לי באמת זכות להתלונן, בתור החופרת הראשית בבית). 

מגיל מאוד קטן (בערך מהרגע שהאפרוחות מצליחות לענות על שאלה כמו "איך קוראים לך?"), אני מתחילה לשנן איתן את הדברים הבסיסיים:

* שם, שם משפחה (אל תפחדו להגיד מילים כמו "שם פרטי" לעומת "שם משפחה", ואפילו את המונח "שם חיבה" זה מגניב שהקטנים יכירו).
* גיל (תתפלאו, אפילו ילדים בני ארבע, חמש ושש לפעמים מתבלבלים בעסק הזה. תזכירו להם).
* כתובת (שם הרחוב, מספר הבית, שם העיר, ולמתקדמים – גם שם המדינה).
* איזה יום היום, ומה מיוחד בו (הגננת ביום חופשי, הולכים לחוג, יש קבלת שבת וכו').
* מה מזג האוויר היום, ומה נלבש בהתאם אליו.

אלה דברים ממש בסיסיים, שאפשר לדבר עליהם כל יום בארוחת הבוקר (אצלנו זה יותר ביסקויט בדרך לגן אבל אולי אתם יותר מאורגנים בקטע הזה), כשמצחצחים שיניים ומסתרקים (יתרון #546 לשיער ארוך ושופע, יש הרבה זמן לשיחות תוך כדי קליעת צמות), כשמתלבשים, כשיורדים במעלית, כשנוסעים באוטו או כשהולכים לגן.


דרך נוספת, מעולה ובעלת אלפי יתרונות, היא כמובן- חשיפה לספרים.

דרך הספרים אפשר להגיע לנושאי שיחה שלרוב אינם עולים באופן ספונטני, כי רוב השיח בבית הוא אופרטיבי (אמא: "אפרוחה ב', בואי לנעול נעליים". אפרוחה ב': "יו". ובתרגום מאפרוחית לעברית: יו = לא!).


ספרים מומלצים בתחום הזה, למשל:

-         כל סדרת המקצועות "הולכים לעבודה". יש כל מיני, למשל- "ערן הכבאי", "איילת המורה", "דגנית הרופאה" (נחשו איזה מהם הוא האהוב עלי...). כתבו ג'ו ליצ'פילד ופליסיטי ברוקס. 



-     ספרים שמספרים על תהליכים, כמו "הזחל הרעב"/אריק קארל (איך הזחל הופך לפרפר), "חנן הגנן"/רינת הופר (איך צומחים העצים). 




-      ספרים על עונות השנה, כמו "יהלום בשלג", "המתנה הכי טובה בעולם" / ג'ונתן אמט.




-       ספרים לקטנטנים כמו סדרת "פינוקי"/ אריק היל (למשל- פינוקי הולך לים, יום הולדת לפינוקי, פינוקי מבקר בחווה- מזמנים אוצר מילים פשוט אבל לא יומיומי, זו הזדמנות מצוינת לחשוף פיצקים בגילאי שנה-שנתיים-שלוש לידע הזה), סדרת "פליקס"/ אנט לנגן וקונסטנצה דרופ (מזמנת המון אוצר מילים מיוחד, כמו מכתב, טיסה, נסיעה. מתאים לגילאי שנתיים-שלוש וכמובן גם לגדולים יותר).




**כשאתם מספרים את הספרים, עשו את הקישור לחיים שלכם- אם אתם מדברים על מקצוע, דברו על המקצוע שלכם. אם אתם מדברים על עונות, דברו על העונה בה אתם נמצאים עכשיו**


   משחקים גם הם יכולים להיות מצוינים, שימו לב שיש משחקים יותר מוטוריים, כמו השחלות והרכבות, ויש משחקים שיותר מזמנים אוצר מילים כללי.

משחקים לדוגמא:


·         פאזלים של התאמת חיה וגור, חיה ואוכל, חיה ובית. מתאים לגילאים הצעירים יותר. שימו לב שאתם אומרים את שמות הפריטים, ולא נותנים לילד להרכיב לבד את הפאזל.
·         משחקי התאמה בין שני פריטים, לפי קשר (אסוציאציות למיניהם). גם פה , חשוב לדבר על הקשר ולא רק להרכיב בשקט.
·         פאזלים של מקצועות.
·         פליימוביל! המשחק הכי שווה אוור. משחקים שהם עולם ומלואו- שודדי ים, קרקס, בית חולים, ארמונות ומה לא.
·         סדרות של רצפים, בהן יש שלושה חלקים בכל רצף (למשל: בגדים מלוכלכים, מכונת כביסה, בגדים נקיים).
·         רביעיות שונות, כמו רביעיות של פרחים, עצים, חגים. מתאים לגילאים בוגרים יותר (ארבע לפחות, ויש כאלה שמתאימות גם לגיל בית ספר).
  • טריויה (יש כל מיני רמות, כאלה שמתאימות כבר לילדי גן, וכאלה שמתאימות לכל בני הבית, ומאתגרות אפילו להורים...). 




יש גם אתרים שונים שאפשר לעבוד בהם, להדפיס מהם דפי עבודה, או לקבל רעיונות על יצירות ופעילויות. 


אתרים לדוגמא:

·         אתר "אתזה"
·             http://www.etze.co.il/
·         אתר "הגיל הרך"
http://www.gilrach.co.il/
·         אתר "גוגלה"
https://googale.co.il/
·         אתר "הסוד של מיה"
http://sodmaya.co.il/
·         אתר "אזמגרד"
http://www.izmargadsys.com/



ובגדול,

ככל שתדברו יותר, תסבירו, תרחיבו- הילדים ידעו יותר. גם דברים פשוטים, כמו- איך מכינים מיץ תפוזים? צריך לתרגל. גם בחוויה, ממש לסחוט מיץ תפוזים, וגם במלל- לשחזר איזה כלים לקחנו, איזה מצרכים, אילו פעולות ולפי איזה סדר ביצענו- ועל הדרך, תוסיפו כבר את המילים "פרדס", "פירות הדר". ככה תרחיבו את הידיעות של הילדים, כלומר- את ידע העולם שלהם, ותפתחו את הסקרנות התמידית שלהם. 
בהצלחה!













                                           




* מי אני בכלל? הנה פוסט היכרות:
פוסט ראשון – פוסט הכרות.















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה